עובדים זרים בישראל – שוק העבודה המקומי מול העסקת כוח עבודה מחו"ל

תופעת העסקת עובדים זרים בישראל איננה חדשה, אך היקפה ומרכיביה התפתחו והשתנו עם השנים. כיום, עובדים זרים באים לישראל בעיקר מארצות כמו סין, תאילנד, מולדובה, רומניה, אוקראינה, סרי לנקה ונפאל במגוון תחומי עיסוק – חקלאות, בניין, ענף הסיעוד וענפי תעשייה נוספים. מעסיקים רבים בישראל ממשיכים להעדיף את העסקת העובדים הזרים על פני כוח עבודה מקומי, בשל יכולתם להסכים לתנאי עבודה קשים יותר תמורת שכר נמוך יחסית.

מצד שני, תופעה זו מעוררת ביקורת ציבורית, שכן היא עלולה לפגוע בזכויות העובדים ובשוק התעסוקה המקומי. כדי להסדיר את ההעסקה של עובדים זרים ולהגן עליהם מפני ניצול, הוקמו תאגידים מיוחדים הפועלים בתיאום עם המדינה לגיוס, הסדרה ופיקוח על תהליכי ההעסקה.

תאגידי כוח אדם לעובדים זרים בישראל

לשם העסקתם החוקית של עובדים זרים נדרשת רשיון העסקה מיוחד מרשות האוכלוסין וההגירה, המוענק בהתאם להיקף המכסות המאושרות בכל ענף. קיימים ארבעה תאגידי כוח אדם עיקריים לגיוס ולהעסקה של עובדים זרים בישראל:

1. תאגיד העובדים הסיעודיים – עמותה ללא כוונת רווח האמונה על גיוס, הבאה והעסקה של עובדים זרים בענף הסיעוד בלבד.
2. תאגיד החקלאות – תאגיד פרטי שתפקידו לספק כוח עבודה זר לחקלאים, למשקים חקלאיים ולמשתלות.
3. תאגיד הבניין – תאגיד פרטי שמטרתו העסקת פועלים זרים בענף הבנייה בישראל.
4. תאגיד התעשייה – תאגיד פרטי הדואג לגיוס עובדים זרים למגזר התעשייתי והמלאכה.

עובדים זרים בתחום הסיעוד

אחד התחומים המרכזיים של העסקת עובדים זרים בישראל הוא תחום הסיעוד. עובדי סיעוד זרים מגיעים בעיקר ממדינות כמו הודו, סרי לנקה, נפאל ומולדובה כדי לטפל בקשישים סיעודיים המתגוררים בבתיהם. בשנים האחרונות הגיעה כמות העובדים הזרים בענף זה לכ-63,000 עובדים, אשר נחשבים לזרוע העובדת היקרה והחיונית בענף הזה.

כדי לאפשר השגחה והגנה על זכויות העובדים הזרים בתחום הסיעוד, הוקמה 'עמותת הסיעוד', הפועלת כתאגיד היחיד המורשה להעסיק עובדים זרים בענף. העמותה מסדירה את גיוסם, הבאתם לארץ, תנאי עבודתם ושכרם בהתאם לחוזה ולהסכם קיבוצי ייעודי שנחתם. עם זאת, למרות ההסדרה הקיימת, נמצאו עדיין מקרים של העסקה בלתי חוקית והפרת זכויות של עובדי סיעוד זרים.

עובדים זרים בתחום החקלאות

זרוע עבודה חשובה נוספת בענף החקלאות הישראלי היא זו של העובדים הזרים. כ-26,000 עובדים זרים, רובם מסין ותאילנד, הוסמכו לעבוד בחקלאות המקומית במשקים, בבתי אריזה ובמשתלות – בגידולים שונים כמו ירקות, פירות, בקר, עופות ודגים. עובדים אלו מגויסים על ידי תאגיד החקלאות הפרטי, שתפקידו גם להסדיר את תנאי העבודה והשכר שלהם.

עם זאת, בדומה לענפים אחרים, גם כאן בולטת תופעת הלנת שכר והפרת זכויותיהם של העובדים הזרים בחקלאות. עובדים רבים מתלוננים על קשיי פיזיים, תנאים בלתי הולמים לעבודה, שעות נוספות בכפייה, התגוררות בצפיפות ובתנאים ירודים במגורי העובדים, ופגיעה קשה בזכויותיהם בניגוד לחוזה ולהסכמי ההעסקה מולם.

עובדים זרים בענף הבנייה

תחום נוסף בו נעשה שימוש נרחב בעובדים זרים הוא ענף הבנייה בישראל. כ-22,000 פועלים בנייה זרים, רובם מסין וממדינות מזרח אירופה כמו רומניה ומולדובה, הגיעו להשלים את כוח העבודה החסר בענף זה.